הצגות

סלומה

 

בעקבות מחזהו הסנסציוני של אוסקר ויילד.

עבוד, תרגום ובימוי : יובל זמיר.

מעצב תפאורה :  יובל זמיר ועוזי עמרני.

מעצב תלבושות : מאור צבר.

ע. מעצב תלבושות: שירה רפאל.

מעצב תאורה : אורי רובנשטיין.

עריכה מוסיקלית : פליקס שפושניק.

יעוץ תנועתי: עינת בצלאל.

עוזר במאי: ארי טפרברג.

 

המשתתפים:    (לפי סדר א-ב)(

(לפרטים נוספים אודות השחקנים לחצו על שמם)

יואב אמיר:  שלומית

נעמה אמית:  הרודיה

רותי אסרסאיהנער

רונן יפרחהורדוס

זוהר סבאגהחייל החדש

אבי עדוי: הקצין הסורי

עזר קלמוביץ': יוחנן המטביל

מוטי סוויסה: החייל הותיק     

תודות:

תודה לג'נט בינימין על איפור
תודה לאורן רפאל על עיצוב שיער

   
תקציר ההצגה:

 

"קיימים שני עולמות: האחד קיים ולעולם אין מדברים עליו; זהו העולם האמיתי, משום שאין צורך לדבר עליו כדי לראותו. השני הוא עולם האומנות, חייבים לדבר עליו כי אחרת אין לו קיום." אוסקר ווילד

בין השנים 1893-1895 היה אוסקר ווילד המחזאי הפופולארי ביותר בלונדון. מחזותיו השנונים, העוסקים בחיי החברה הגבוהה, זכו להצלחה אדירה והפכו אותו לאיש אמיד ומבוקש. אלא, שבאותה תקופה, כתב ווילד את "סלומה" – מחזה מסוג אחר לגמרי, שלא זכה לאישור הצנזור והביא אותו, בסופו של דבר, לאבד את כל רכושו, שמו הטוב וחירותו. לא לחינם כתב אותו ווילד בצרפתית ולא באנגלית. 

עלילת המחזה, מבוססת על מיתוס מתוך הברית החדשה. ווילד הפך אותו למחזה רב משתתפים ושטוף באקזוטיקה. אולם, למרות הצעיפים הרבים, צצה ומגיחה העלילה הפרובוקטיבית והנועזת. עלילה הקורעת את מעטה הצביעות מעל פני החברה וחושפת את עולם היצרים האפל הרוחש מתחת לפני השטח. 

זהו עולם של מציאות פוליטית מתוחה. של מדינה על סף התפוררות ערכית ומוסרית, כאשר השחיתות ואובדן הערכים הפכו לנורמה וברקע קמה ומתעוררת תנועה משיחית חדשה, המבקשת לשטוף את העולם בים של דם אש ותמרות עשן. 

המחזה מתרחש במהלך ערב אחד, במעונו הרשמי של הורדוס, נציב יהודה, כאשר באולם המרכזי נערך נשף חגיגי לכבוד קיסר רומא –האיש החזק ביותר בעולם. אבל למרות הרושם הקליל והאלגנטי –באוויר יש תחושה של אסון  מתקרב. הורדוס, השורד הפוליטי הערמומי והאכזר, שתפס את כיסאו בעקבות רצח אח,  נתון בסערת רגשות: הוא חושש שהקיסר הולך להדיח אותו מכיסאו ולהעדיף את אויביו על פניו. מבית הוא נתון בלחצים אדירים של גורמים פוליטיים הדורשים ממנו להסגיר לידיהם את הנביא יוחנן המטביל, הכלוא במרתף וזועק משם נבואות זעם על סוף העולם בנוסף לכך הוא מתמודד עם מערכת יחסיו העכורים עם אשתו – המלכה הרודיה, מי שהייתה אשתו של אחיו, אותו הרג מפחד שיאיים על יציבות שלטונו, הבזה לו ומקטינה אותו בפרהסיה.

כל הערב הוא מוצא את עצמו נועץ מבטים עורגים בנסיכה, שלומית – בתו החורגת - נערה מתבגרת ומוזרה למראה.

בקומה התחתונה, בחדר המלתחה של השומרים, רוחשות השמועות וכל הטינופת צפה ועולה. מפקד המשמר –הקצין הסורי הצעיר – בנו של שבוי מלחמה שהורדוס חיסל, נתקף באובססיה מטורפת לדמותה המסתורית של הנסיכה וכאשר זו נמלטת פנימה ממבטיו של אביה החורג, הוא מתחנן בפניה שתתייחס אליו. אלא ששלומית, נשבת בקריאותיו הנוראות של הנביא יוחנן ומבקשת לראותו.

למרות האיסור המפורש, מוציא הקצין הסורי את יוחנן מתוך הביוב. שלומית, מוצאת עצמה נמשכת אל האיש המעוות והמפחיד והיא מתחננת בפניו שייתן לה לנשק אותו. אלא שיוחנן רואה בה ובאמה יצורים מושחתים ומעוותים והוא מסרב וחוזר אל הבור. שלומית נשבעת כי תנשק לו.

כאשר פורץ פנימה הורדוס, אחוז הטירוף אל בתו החורגת, היא מנצלת את המצב.

הורדוס, המפוחד והנסער, מתחנן בפניה כי תרקוד בפניו ומבטיח לה כל מה שתבקש בתמורה, הוא מחזר אחריה ומכנה אותם בשם "סלומה". שלומית  נעתרת לו, למרות אזהרותיה החמורות של אמה והיא רוקדת בפניו את ריקוד שבעת הצעיפים המפורסם.

חדר המלתחה העלוב והפרוזאי הופך למשכנה של אורגיית יצרים מסחררת, שכל הנוכחים- אדונים ומשרתים –נסחפים אליה בלהט מטורף.

בתום הריקוד, כאשר ניצבת שלומית – סלומה – בפניו של הורדוס, נחשפת האמת הנוראה. אבל אז –להורדוס כבר אין ברירה והוא חייב לציית לשלומית ולתת לה את שהיא מבקשת ממנו ולו גם במחיר שלטונו.

כאשר עולה האור, באה ההתפקחות הנוראה.

הורדוס, היצור הפוליטי והמנוסה דואג למחוק כל זכר לסיוט הפרוע והמעוות שכל הנוכחים לקחו בו חלק ולהשליך את האחריות על שלומית בלבד. היא שתשלם את מחיר האורגיה הפרועה.

זהו המחזה הקלאסי היחידי המתרחש בארץ ישראל ועלילתו הנועזת הופכת אותו למעין מראה למציאות החיים שלנו כאן כיום.

ההצגה מתרחשת בחלל שמעוצב כולו כחדר מלתחה עם אמבטיות ואסלות, כאשר הקהל ישוב בתוך התפאורה ומציץ לתוך העלילה ובעצם הופך למשתתף פעיל בנעשה.

מחיר כרטיס: 80 ש"ח

ידידי הסימטה 60 ש"ח

גימלאים/סטודנטים/הסדרים מיוחדים: 40 ש"ח

 

לזמני ההצגות-לחצו כאן

 

ביקורת:  
ביקורת על ההצגה בג'רוזלם פוסט(מתורגם)

ביקורת על ההצגה בעיתון ישראל היום

ביקורת על ההצגה בנטו ארט

ביקורת על ההצגה באתר דה' מרקר

 


 

משרד החינוך

עיריית תל-אביב-יפו

החברה לפיתוח יפו העתיקה

חברה מוסדות חינוך ותרבות בתל-אביב

מועצת הפיס לתרבות ולאמנות